עורך דין רשלנות רפואית מייצג מטופל שנפגע מטיפול רפואי ותובע עבורו פיצויים מהרופא, מבית החולים או מקופת החולים. התביעה מבוססת על עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין, וכדי להצליח בה צריך להוכיח שלושה דברים: שהטיפול חרג מסטנדרט סביר, שנגרם נזק, ושיש קשר סיבתי בין הטיפול לנזק. התפקיד של עו"ד רשלנות רפואית הוא לבחון את שלושת התנאים לפני הגשת תביעה.
בקצרה
- רשלנות רפואית היא עוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
- הנפגע צריך להוכיח חריגה מסטנדרט הזהירות הסביר, נזק וקשר סיבתי ביניהם.
- לתביעת רשלנות רפואית מצרפים חוות דעת של מומחה רפואי, כפי שקובעות תקנות סדר הדין האזרחי.
- תקופת ההתיישנות היא 7 שנים. אצל קטין היא מתחילה ביום שמלאו לו 18. כשהנזק התגלה מאוחר יותר, היא נמנית מיום הגילוי, אבל לא יאוחר מ-10 שנים מיום אירוע הנזק.
- המשרד מייצג נפגעים בלבד ואינו מייצג חברות ביטוח או רשויות.
תחום הרפואה מלווה את כולנו – עוד לפני שבאנו אל אוויר העולם… החל מבדיקות אשר אמורים הורינו לעבור טרם ההריון, המשך בהריון ובלידה וכמובן במהלך חיינו – עד גיל 120.
הרפואה בעולם ובארץ מתקדמת ותורמת רבות לבריאותנו ולאיכות חיינו, יחד עם זאת, כולנו חשופים לקבלת טיפול רפואי רשלני – אשר תוצאותיו עלולות להיות הרות אסון.
מה עושה עורך דין רשלנות רפואית?
עורך דין לענייני רשלנות רפואית בודק אם יש בסיס לתביעה, אוסף את התיעוד הרפואי, מתאם חוות דעת של מומחה רפואי ומנהל את ההליך מול הנתבעים ובבית המשפט.
הליך תביעת הרופא המטפל, קופת החולים ו/או המוסד הרפואי בו התקבל הטיפול הרשלני אינו פשוט – יש לבחון האם הטיפול היה חסר/ לקוי/ רשלני – יש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין הטיפול הלקוי לבין הנזק שנגרם, יש לבחון האם נזק זה היה נמנע לו היה מתקבל הטיפול הראוי ולאחר מכן יש להוכיח מידת הנזק בהיבט הכלכלי ולתבוע הפיצוי המלא הן בגין הכאב והסבל שנגרמו והן עבור ההוצאות הכספיות הכבדות אותם נאלץ ואף יאלץ בעתיד הנפגע ומשפחתו להוציא על מנת להקטין הנזק ולחיות חיים מלאים וטובים ככל האפשר.
למשרד עורך דין רשלנות רפואית קשר עם מומחים רפואיים – בהתאם לתחום המומחיות הנדרש, לשם בחינה האם יש קייס לתביעה ולשם קבלת חוות דעת רפואיות המוכיחות טענת הרשלנות.
למשרדנו ניסיון של עשרות שנים בניהול תביעות נזקי גוף ובהוכחת מלוא הצרכים, ההפסדים, העלויות הכלכליות להם נזקקו ויזקקו הנפגע ומשפחתו בעבר ובעתיד.
עו"ד רשלנות רפואית שירית אורון ויסבורד וצוות המשרד ילווה אתכם ברגישות ובמקצועיות המתחייבות לאורך ההליך, החל משמיעת המקרה, למידת החומר הרפואי, איסוף התיעוד הרפואי המלא מכל הגורמים שטיפלו, התייעצות עם מומחים רפואיים, בחינה האם אכן הטיפול הרפואי היה לוקה והאם יש קייס לתביעה כנגד הגורם המטפל וכלה בהגשת התביעה ובחישוב והוכחת סך הפיצוי המגיע בעטיה של הרשלנות הרפואית.
מתי טיפול רפואי נחשב לרשלנות רפואית?
טיפול נחשב רשלני כשהוא חרג מהסטנדרט שרופא סביר היה נוקט באותן נסיבות, והחריגה גרמה לנזק. סיבוך או תוצאה לא טובה אינם מוכיחים לבדם רשלנות: רפואה כרוכה בסיכונים, וחלקם מתממשים גם בטיפול תקין.
הבדיקה נעשית בשלושה שלבים. ראשית, האם הטיפול עמד בסטנדרט המקובל בזמן שניתן, לפי הידע והאמצעים שהיו זמינים אז. שנית, מה הנזק שנגרם: פגיעה גופנית, תפקודית או נפשית, והוצאות שנבעו ממנה. שלישית, האם הנזק נגרם בגלל החריגה, או שהיה נגרם גם בטיפול נכון. על ההבדל בין סיבוך צפוי לבין התרשלות אפשר לקרוא במאמר נזק רפואי: פגיעה בלתי נמנעת או רשלנות.
עורך דין רשלנות רפואית באבחון: מה בודקים?
רשלנות באבחון היא מצב שבו מחלה או פגיעה לא אובחנו, אובחנו באיחור או אובחנו בטעות, ובגלל זה הטיפול התעכב או שניתן טיפול לא מתאים. בתביעות כאלה השאלה המרכזית היא לא רק אם הייתה טעות, אלא מה היה קורה אילו האבחנה הייתה נכונה ובזמן.
עורך דין רשלנות רפואית באבחון בוחן בדרך כלל:
- אילו תלונות ותסמינים דווחו לרופא, ומה נרשם ברשומה הרפואית.
- אילו בדיקות הוזמנו, ואילו בדיקות היה מקובל להזמין באותן נסיבות.
- איך פוענחו תוצאות הבדיקות והדימות, והאם ממצא חריג קיבל מעקב.
- האם המטופל הופנה לרופא מומחה או לבירור נוסף כשהיה בכך צורך.
- האם אבחנה בזמן הייתה משנה את הטיפול או את התוצאה. זו שאלת הקשר הסיבתי, ומומחה רפואי מתחום המחלה מתייחס אליה בחוות דעתו.
מכיוון שרוב המידע נמצא בתיעוד, השלב הראשון הוא השגת התיק הרפואי המלא מכל הגורמים שטיפלו. לפי חוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל מידע רפואי מהרשומה הרפואית המתייחסת אליו, לרבות העתק שלה.
באילו מקרים מגישים תביעה רפואית?
עורך דין לתביעות רפואיות מסווג את המקרה לפי שלב הטיפול שבו נטען שהייתה התרשלות. כל סוג דורש מומחה מתחום אחר ובדיקה של תיעוד אחר.
- הריון ולידה: מעקב ההריון, בדיקות סקר והדמיה, ניהול הלידה וההחלטה על התערבות, והטיפול ביילוד אחרי הלידה.
- ניתוחים: ההחלטה לנתח, ביצוע הניתוח, ההרדמה והמעקב אחרי הניתוח, כולל זיהוי סיבוכים בזמן.
- טיפול ותרופות: תרופה לא מתאימה או מינון שגוי, טיפול שלא ניתן בזמן ושחרור מוקדם מאשפוז.
- אבחון: אבחנה שגויה או מאוחרת, כפי שמתואר בסעיף הקודם.
- הסכמה מדעת: טיפול שניתן בלי שהמטופל קיבל הסבר על הסיכונים והחלופות. חוק זכויות החולה מחייב הסכמה מדעת לטיפול רפואי, ובמקרים מסוימים פגיעה בזכות הזו מזכה בפיצוי גם כשהטיפול עצמו בוצע כראוי.
הסבר מפורט על סוגי הפיצוי ועל ראשי הנזק נמצא במאמר מדריך לתביעת פיצויים ברשלנות רפואית.
איך מתנהלת תביעת רשלנות רפואית?
התביעה מתחילה בבדיקת התיעוד ומסתיימת בהסכם פשרה או בפסק דין. אלה השלבים העיקריים:
- פגישה ובחינה ראשונית: שמיעת המקרה ועיון במסמכים שיש בידי הנפגע.
- השגת התיעוד הרפואי: תיקים מבתי החולים, מקופת החולים ומהרופאים שטיפלו.
- חוות דעת מומחה: מומחה מהתחום הרלוונטי בוחן אם הייתה חריגה מהסטנדרט ואם יש קשר סיבתי לנזק. ככלל, תביעה כזו מוגשת יחד עם חוות דעת של מומחה רפואי.
- הגשת כתב התביעה: התביעה מוגשת לבית המשפט יחד עם חוות הדעת הרפואית.
- ההליך בבית המשפט: הנתבעים מגישים בדרך כלל חוות דעת מטעמם, ובית המשפט יכול למנות מומחה מטעמו. לאורך ההליך מתקיימים לעיתים משא ומתן או גישור.
- סיום ההליך: הסכם פשרה או פסק דין.
על תפקיד המומחה הרפואי ועל מה שחוות הדעת כוללת אפשר לקרוא במאמר חוות דעת רפואית בתביעות נזיקין.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?
תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים לפי חוק ההתיישנות, והיא נמנית מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
יש כמה חריגים חשובים. כשהנפגע הוא קטין, התקופה אינה נמנית עד שמלאו לו 18, ולכן ניתן להגיש תביעה עד גיל 25. כשהנפגע לא ידע על העובדות שמקימות את התביעה מסיבות שלא היו תלויות בו, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, התקופה נמנית מהיום שבו נודעו לו העובדות (כלל הגילוי המאוחר, סעיף 8 לחוק ההתיישנות). כשהנזק עצמו לא התגלה ביום שאירע, התקופה נמנית מיום גילויו, אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום אירוע הנזק (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין).
כדאי לפנות לבדיקה מוקדם ככל האפשר: השגת התיעוד וקבלת חוות דעת לוקחות זמן, ופרטים על מהלך הטיפול נשכחים עם השנים.
איך בוחרים משרד עורך דין רשלנות רפואית?
כדאי לבחור משרד שעוסק בנזקי גוף, שעובד עם מומחים רפואיים מתחומים שונים ושמסביר מראש ובכתב איך נקבע שכר הטרחה. אלה שאלות ששווה לשאול בפגישה הראשונה עם עורכי דין רשלנות רפואית:
- האם המשרד מייצג נפגעים בלבד, או גם חברות ביטוח ומוסדות רפואיים?
- מי יטפל בתיק בפועל, ומי יהיה איש הקשר לאורך ההליך?
- איך המשרד משיג את התיעוד הרפואי ובוחר את המומחה?
- איך נקבע שכר הטרחה, ומה קורה אם התביעה לא מתקבלת?
משרד עו"ד שירית אורון-ויסבורד מייצג נפגעים (תובעים) בלבד ואינו מייצג חברות ביטוח או רשויות. למשרד מעל 25 שנות ניסיון בייצוג נפגעי גוף, ובתיקי רשלנות רפואית הוא עובד עם מומחים רפואיים לפי תחום המקרה. פגישת הייעוץ ובחינת סיכויי התביעה אינן כרוכות בתשלום. לתיאום פגישה: 03-5184567.
מקורות: פקודת הנזיקין [נוסח חדש] · חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 · חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
